שאלה:
אני מאוד מבולבל אני נער דתי אני לומד בישיבה תיכונית ומספרים לנו מלא סיפורים על רבנים וכאלה , אבל אף פעם אני לא שומע מקור ברור , זה בגדר סיפורי מעשיות בשבילי. דבר שני למה ללמוד את כל מהלך הגמרא? אי אפשר ללמוד רק את המסקנות? שיכתבו רק את העיקר ולא יסבכו לנו ת'חיים... תראה רביד מצד אחד אני לא מצליח לדמיין את עצמי חילוני אני גם לא כל כך רוצה אבל זה מאוד מציק לי שכל הדת הזאת (היהדות) נראית לי לא הגיונית. אני מצפה לתשובה שתענה לי על הספקות בבקשה.

תשובה:
אחי היקר , נראה לי שאתה מושפע מהחברים המקולקלים שלך, אם היית יודע איזה זכות יש למי שלומד בישיבה לא היית שואל שאלה כזאת , אבל אני מכבד את השאלה שלך ואענה לך בצורה מכובדת נשמה.

א) אם הרב מספר לך סיפור על רב מסויים , תשאל בצורה מכובדת מה מקור הסיפור
ב) לומדים את כל מהלך הגמרא כדי להבין איך פסקו את ההלכה ולחדד את המוח ! 
זה בדיוק כמו שמישהו יגיד לי , בשביל מה צריך ללמוד מתמטיקה? שילמדו אותנו ישר רק את התוצאות של התרגילים , חח זה נראה לך הגיוני? נראה לך שאם יבוא מורה לכיתה ויכתוב רק תוצאות מישהו ילמד משהו? 

שאלות דומות שאם תקרא אותם אני בטוח שתבין למה חשוב ללמוד גמרא ולא ללמוד רק את הפסיקה ההלכתית או רק את התוצאה.

1) בשביל מה מספרים לנו את כל הסיפורים המזעזעים שהיו בשואה, שיגידו לנו רק כמה מתו וזהו !

2) בשביל מה מלמדים אותנו להיזהר בדרכים ומספרים לנו כל מיני סיפורים על אנשים שלא נזהרו ומתו ? שיגידו שצריך לשים חגורה וזהו !  

אני מאוד מקווה שהבנת את המסר ומהיום והלאה תתחיל ללמוד גמרא ותחקור את המהלך במקום להתעצל וללמוד רק את התוצאות כי אין לך כח לכלום ובא לך לגלוש בפייסבוק או לראות סרט ולחיות כמו כל ילדי ה-"זומבי" שלא אוהבים לאמץ יותר מדי את המוח , אל תהיה ילד שמחפש חיים קלים וכל היום מאכילים אותו עם כפית ישירות לפה ! תשקיע אחי.

ואגב אם אתה מחפש הוכחות לתורה , אתה מוזמן לשבת ולקרוא תגובות באתר:
א) חבר שלי אמר שאין בעולם הזה שום הוכחה לקיומו של בורא עולם.
ב) רציתי לשאול את הרב אם יש הוכחה למציאותו של הבורא בעולם?
ג) אפשר בבקשה לקבל הוכחה מדעית לקיומו של בורא עולם? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רציתי לשאול מהם האיסורים והבעיות בהליכה לצבא זה נושא עם הרבה מחלוקות חברות שלי שבעד צבא אומרות שעובדה שיש כן רבנים שמתרים ללכת לצבא. הייתי בשיחה של רב מדרשה שממש עודד אותנו ללכת לצבא הוא אמר שיש לזה ערך שכל עם ישראל עובר את אותה חוויה ויש ערך לתרום למדינה אם לא אנחנו אז מי? אמר שיש התרים מרבנים ראשיים ולא מפרסמים זאת שלא תהיה נהירה לצבא ומה עם הפסוק שבמלחמת מצוה 'חתן יצא מחדרו וכלה מחופתה'?

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי כמעט ואין הבדל בין הצבא לבין השירות הלאומי , שירות לאומי זה סוג של צבא בלי מדים , גם כאן נערות צנועות ומקסימות חשופות לבנים , ללבוש לא צנוע ולהתמודדויות לא פשוטות , אבל יש מי שיאמר שעדיף שתעשינה שירות ולא צבא , משום ששירות זה "הרע במיעוטו" אבל זו סוגייה בפני עצמה. לדעתי ההשקפה משפיעה מאוד:



אגב, זו אחת הסיבות שאני ממליץ לבנות ללכת למדרשה חרדית ולא למדרשה לאומית אידיאליסטית , למרות שקשה לי להאמין שבמדרשה תורנית לאומית יש איזה שהוא רב שמעודד את הדבר ואם כן ראוי לדווח להנהלת המדרשה ואם אינם עושים דבר בנידון ראוי להרחיק משם את בנות ישראל , רוב ככל גדולי ישראל פוסקים שאין שום מקום לבת מלך בצבא והיום הדברים ברורים לכל.

אין שום היתר לערבוב שיש בצבא בין בנים לבנות , למהות השירות של האשה , לרוח המתירנית שמנשבת בצבא , לכניסה לתוך מצב שאסור בתכלית האיסור שכן אמרו חז"ל: "אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון" אין שום היתר לבת ישראל להכניס את עצמה לידי ניסיון כזה פעמים רבות עשויים לכפות על בנות לחלל שבת בצבא בטענה שזה לא נקרא חילול שבת, וכבר כתבה לנו באתר סמבצי"ת אחת שמכריחים אותה לעשות פעולות של חול ואין הדבר לרוחה ואין באפשרותה לעשות דבר כדי למנוע את הדבר.

למה לא ראוי שבת מלך תלך לצבא?
א) סכנת ייחוד עם המפקד או עם חיילים בכל מיני סיטואציות
ב) מדים צמודים ולא צנועים שמספק הצבא ולא מתחשב בצניעות דיו
ג) התמודדויות לא פשוטות עם בנים שבד"כ מסתיימות בחוסר צניעות ומכשלות
ד) הימצאות עם גברים באותו חדר תדיר ושמיעת תכנים שאינם תואמים את רוח ההלכה
ה) חשיפה לבנות צעירות חילוניות שעשויות לקלקל אותה בחדר ו\או בבסיסים סגורים
ו) חשיפה לבנים מקולקלים שעשויים להביא אותה לידי ניסיון בבסיסים סגורים ופתוחים
ז) כינוסים של הוואי ובידור שלא תואמים את רוח ההלכה שמתקיימים בצבא (מצוי מאוד)
ח) לא יהיה כלי גבר על אשה - אסור לאשה לצאת בכלי מלחמה (איסור הלכתי מהתורה)
ט) גם אם אינה נלחמת , הרי שהיא עוברת על "לא יהיה כלי גבר על אשה" בשירות הצבאי
י) הרבנות הראשית מתנגדת מפורשות לגיוס נשים לצבא - הנשים שמתגייסות אינן דתיות!
יא) רוב ככל גדולי הדור פסקו שאין שום היתר הלכתי לאשה לשרת בצבא וזה מספיק לנו!

מה שנאמר שחתן יוצא בחדרו וכלה מחופתה , הרב"ז בהלכות מלכים פ"ז ה"ד מתמודדת עם הקושיא מהמשנה ואומר שיש לומר שכאשר החתן יוצא מחדרו גם הכלה יוצאת מחופתה ואינה נוהגת יותר ימי החופה. רדב"ז מביא עוד הסבר - במלחמת מצווה נשים יוצאות לספק מים ומזון לבעליהן. כלומר נשים עוזרות למאמץ המלחמתי, אך רק באמצעות עזרה לבעליהן בלבד. את הפירוש הראשון רדב"ז הביא בתורת ודאי ואת השני רק כאפשרות לפירוש. משמע שרדב"ז תפס פירוש הראשון כעיקר. גם מדברי אברבנל בפרשת שופטים עולה כפירוש הראשון של הרדב"ז. גם מדברי חתם סופר בשו"ת אורח חיים ס´ קפה מוכח שנשים אינן בנות מלחמה ופטורות אפילו במלחמת מצווה. וגם בספר דברי יששכר על אבן העזר ס´ קמ"ט מסביר דברי המשנה בסוטה לא כפשוטה, אלא שהכוונה שהחתן יוצא מחדרו גם אם הכלה כבר הייתה בחופתה, אבל לא שהכלה תצא למלחמה. ברם יש דעתו של מנחת חינוך במצווה תרג שאכן במלחמת מצווה נשים חייבות ויוצאות למלחמה. אך כפי שראית רוב הפוסקים דוחים שיטתו. (כך ראיתי שתירץ הרב חיים בריסק - לחצו לקריאה: "צבא")

לסיכום: נערה דתיה משרתת את ה' בצניעותה ועולה למדרשה או למסגרת תורנית חלופית נערה שבחרה לשרת בצבא למרות הכל , יתכן מאוד שבחרה להתעלם מדברי חז"ל וראוי לעזור לה ולמזער את הנזקים שאליהם היא תיחשף , בד"כ מדובר בנערות מבתים חילונים, תינוקות שנשבו , או בנערות פימיניסטיות שדוגלות בשיוויון וחפצות להראות לכולם שהן שוות לבעליהן רחמנא ליצלן. בכל מקרה אין שום היתר לבת מלך לשרת בצבא. 

קטע לצפייה - שירות לאומי וצבא - רביד נגר

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב לאבא שלי יש אייפון והוא הוריד אפליקציה של פורנוגרפיה ובלי שהוא שם לב אני מוחקת לו אותה ואז הוא מוריד שוב בקיצור יש לי שתי שאלות: 1.האם לספר לאמא? 2.האם מותר למחוק לו ת'אפליקציה מהאייפון? 3.איך אפשר לחזק אותו בלי שידע שאני יודעת? כדי שלא יתבייש.. ניסיתי לדון אותו לכף זכות שהוא מסתכל בדברים כאלה.. אבל אני לא מסוגלת.. הוא דוחה אותי. ואם לא לספר לאמא, למי כן אני אספר? כי אני לא יכולה להישאר עם זה לבד

תשובה:
אחותי היקרה , לצערנו הרב את לא הראשונה שפונה אלינו בנושא , זה באמת נושא כאוב בדור האחרון , האינטרנט והמדיה הרסו לנו את הבית , "רבים חללים הפילה".

להלן תשובות על השאלות שלך:
1. אם תספרי לאמא , איזה תועלת תצמח מזה?
2. אם תמחקי את האפליקציה הוא יוריד אותה שוב , מה יצא לך מזה?
3. אם תדברי איתו על זה בצורה גלויה הוא יתבייש ולא כדאי שתביכי את אבא.
4. אם אין לך למי לספר , תמיד תזכרי שאנחנו כאן בשבילך , אנחנו נעזור לך להתמודד

אז מה עושים?
תחפשי סיפור יפה על מעלת שמירת העיניים ובשבת הקרובה בע"ה , תקריאי אותו על שולחן שבת , כך אף אחד לא יחשוד והמסר יועבר בצורה עקיפה , אבל אל תדברי על העונש של מי שפוגם בעיניים , תתמקדי יותר בשכר של מי ששומר על העיניים , תחפשי סיפור מרגש , כדי שהסיפור יותיר רושם.

חשוב לדון את אבא לכף זכות.
בנוסף, חשוב שתנסי לדון את אבא לכף זכות , הדור שלנו קשה , לכולם יש אייפונים ואפליקציות , כולם חשופים לכל כך הרבה פריצות וזימה , קשה מאוד לשמור על שפיות בדור שלנו , במיוחד אם אבא שלך הוא לא בן תורה , לכן הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות עבור אבא זה להתפלל עליו מעומק הלב ולבקש מה' יתברך שיסייע לו להתגבר על היצר הרע , תקבלי על עצמך קבלה במדור ביקשת קיבלת ואנחנו נתפלל שה' ישמור אותו מניסיונות וביזיונות , להבא תשתדלי לא להתעסק לאבא בפלאפון , אל תנסי לחנך אותו , הוא מספיק בוגר ומספיק גדול להתמודד עם החיים , את יכולה להתפלל עליו ו\או להעביר מסרים עקיפים ע"י סיפורים בשולחן שבת ו\או ע"י שתשמשי דוגמא אישית טובה

לסיכום: אני מבין שהמצב שבו את נמצאת הוא מצב לא פשוט , אבל אני מאוד מקווה שהמצב לא יחמיר, תתפללי על אבא שיזכה לעשות תשובה ויותר מזה , תלמדי מזה כמה חשוב להתחתן עם בן תורה ששומר עיניים , כמה צדקו חכמים כשאמרו שפלאפון לא כשר יכול להרוס בתים , שאינטרנט לא כשר יכול להרוס שלום בית , תלמדי מזה כדי שבבית שאת תקימי בע"ה לא תהיה טמבלוויזיה ולא יהיה אינטרנט וגם לא פלאפון טמא

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) רביד אני המומה... גיליתי שאבא שלי סוטה !!!!
ב) אבא שלי פשוט מגעיל.. איך הוא לא מתבייש..???
ג) גיליתי שאבא שלי בוגד באמא שלי זה אוכל אותי מבפנים.
ד) שאלות ותשובות בנושא כיבוד הורים - לחצו כאן לקריאת השו"ת.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב!אני חוזרת בתשובה כמעט שנתיים,ולאחרונה התחילו לי הרבה ספקות באמונה במציאות הבורא, שאומרות לי שאולי כל זה לא אמיתי ואולי אין בורא לעולם וכדומה. אני מבינה את ההיגיון שכל דבר מסודר מעיד על מסדר,אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה להפנים ולהבין את זה כאילו יש לי אטימות שכל ולב,בנוסף אני שומעת הרצאות על הוכחות של מציאות הבורא והתורה אבל זה עדיין לא עוזר ,לא נראה לי שזה משהו טיבעי אלא משהו רוחני.מה לעשות??

תשובה:
את לא צריכה לשמוע הרצאות והוכחות , את צריכה להרגיש את בורא עולם מדבר אליך מתוך הלב , אם תרצי לשמוע באמת את תשמעי קול פנימי שאומר לך שה' אוהב אותך.
בדיוק כמו שאף גבר לא צריך שיוכיחו לו שהוא אוהב את בת זוגו , הוא מרגיש את זה.

אם תבחרי בדרך אחרת , דרך ללא דרך , דרך של חופש ותאוות , דרך של שחוק קלות ראש והוללות , שכל אחד עושה מה שהוא רוצה , שמחללים בה שבת ונהנים מעולם של חושים , ההנאה שלך תהיה ממש קצרה , את תהני בנערות ותסבלי בזוגיות , כי זוגיות מציבה גבולות ונערות חופשית לא ממש מחנכות לגבולות ואם לא תעבדי על האיפוק שלך ועל הגבולות שלך בזמן בצורה טובה אח"כ אל תתפלאי לגלות שזכית בבעל בלי גבולות - קטע שעשוי לעזור לך לשמור על איפוק - לחצי לצפייה:"איפוק1" , "איפוק2" 

אל תתפלאי מדוע בעלך בוגד בך ולא מסוגל להתאפק !  כי מה שאת זה מה שתקבלי , ה' יודע לזווג זיווגים מצויינים , חופשיה מתחתנת עם חופשי , דתיה מתחתנת עם דתי וכו'... בקיצור כמו שאת בוגדת בבורא עולם יתכן מאוד שבעלך יבגוד בך, אל תשאלי אחרי החתונה  למה בעלך נכשל עם נשים אחרות כי הוא יענה לך בדיק את מה שאת מנסה לענות לה' ולשקר על עצמך דמייני שזה מה שבעלך יאמר לך: "אני מרגיש שלאחרונה התחילו להיות לי ספקות באהבה שלי אליך אשתי היקרה, שאומרות לי שאולי כל הקשר הזה לא אמיתי , אני מבין את ההיגיון שכל גבר צריך להתחתן וכו'... אבל הבעיה היא שאני לא מצליח להתאהב בך אשתי , זה כאילו יש לי אטימות בלב , בנוסף אני הולך לייעוץ זוגי אבל זה עדיין לא עוזר זה משהו רוחני כזה... מה לעשות?
קטעים לצפייה - מתי אני אתחתן?  , "גבר ואשתו" ,"לגלות את כוחות הנפש" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני גבר מבוגר נשוי עם ילדים. חונכתי וגדלתי כחילוני גמור וכך גם אשתי וילדי. עם זאת, מזה שנים ארוכות שאני חש בלבי אמונה עזה לשם ואף אהבה כלפיו. אני משתדל לאמור את מעט התפילות והברכות שאני יודע ומתאמץ לשמור על כשרות בבית. אשתי וילדי מתנגדים התנגדות עזה שנתקרב לדת ומפחדים מאוד ש"אחזור בתשובה". אינני רוצה לצערם ולכן אינני מתחזק יותר ואני משלים עם חילול שבת בבית ועוד דברים. המציאות הזו שורפת בנשמתי עד דמעות, אבל אינני רוצה לאבד את משפחתי. היש עצה עבורי?

תשובה:
אחי היקר, זו באמת סיטואציה ממש לא פשוטה, מה שהייתי מציע לך לעשות זה לנסות לקרב אותם בצורה הדרגתית בבחינת: "בתחבולות תעשה לך מלחמה" אל תיגש אליהם באופן ישיר , תקרב אותם בצורה חכמה ותאהיב עליהם את התורה.

איך עושים את זה?
א) תקרא בשבת סיפור יפה מאיזה עלון (בתקווה שאתם לפחות אוכלים יחד בשבת)
ב) תרכוש את ערוץ הידברות ותאפשר להם להיות חשופים לערוצים של קדושה ב-TV
ג) תשמש דוגמא אישית טובה (בית כנסת, תפילות, תפילין, שבת, לימוד)
ד) הייתי שמח אם היית מניח תפילין בנוכחותם , רק כדי לעורר מעט את סקרנותם.
ה) אל תכריח אותם לעשות שום דבר , פשוט תראה להם שאתה מאושר זה יועיל מאד

בנוגע לאשתך , זו באמת בעיה לא פשוטה , אני מאוד מקווה שהיא שומרת טהרת משפחה , אם לא , עליך לעשות שאלת חכם כי זה באמת מקרה לא פשוט וקטונתי מלפסוק בדבר , כי באמת שמדובר כאן בסוגייה עדינה וחשובה.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) במי לבחור? באשתי ! או בדת? קרוע בין שתי עולמות
2) אשתי לא מוכנה לשמור שבת , אנחנו על סף פרידה.
3) אשתי לא מוכנה לחזור בתשובה איך מתמודדים?

לקריאת שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה הבאה , אין לי ספק
שתחכימו ותלמדו המון מניסיונות של אנשים אחרים,
קריאה נעימה ובשורות טובות לכל גולשי אורלנוער.

שלח לחבר קריאה בניפרד